הרשתות הבלתי נראות שמניעות את הכלכלה העולמית - 5 החוליות החלשות

כבלים, צינורות, כבישים, מיצרי ים, נתיבי אוויר ולוויינים מהווים את הרשת השברירית שעליה בנויה הכלכלה העולמית. מדובר ברשתות בלתי נראות בעלות חשיבות עצומה לשרשרת האספקה העולמית והחיים המודרניים, שעם זאת זכורות רק כאשר מלחמה כמו זו באוקראינה או בישראל מאיימת על אחת מהנקודות האסטרטגיות הללו. המחקר של דויטשה בנק שופך אור על חמש החוליות החלשות של הכלכלה העולמית. כלומר, התשתיות שלא ניתן להחליף בחלופה כלשהי ולכן, יכולות לחסום את שרשרת האספקה העולמית.

ישנן כמה נקודות תורפה בכלכלה העולמית שידועות פחות או יותר לכולם, כמו מפעלי המוליכים למחצה של טייוואן, מרכזים פיננסיים גלובליים ותחנות הרכבת התחתית בלונדון ובפריז שעלולות לחסום את חצי הרשת.

אבל ישנן גם רשתות בלתי נראות אך חשובות מאוד, כפי שהוכח בנזק שנגרם לצינור גז תת-ימי ולכבל תקשורת בין פינלנד לאסטוניה ב-10 באוקטובר, מה שמזכיר את החבלה בצינור נורד סטרים לפני שנה. בשנת 2010, התפרצות הר געש באיסלנד "עיכבה" שנייה אחת מתנועת האוויר באירופה למשך 8 ימים, מציין דויטשה בנק.

גם אוקראינה וגם ישראל ממוקמות ליד נקודות חשובות כל כך לכלכלה העולמית.

1. כבלים ומוליכים

– כבלי נתונים: עד 991 טריליון דולר מהתקשורת הדיגיטלית בעולם, כמו גם 10 טריליון עסקאות פיננסיות, עוברים דרך כבלי סיבים אופטיים הממוקמים על קרקעית הים. ישנם כ-550 כבלים פעילים ומתוכננים, המשתרעים על פני 1.4 מיליון קילומטרים. רבים מהם בקושי עבים יותר ממזלף, מסביר דויטשה בנק. כבלים אלה פגיעים לריגול וחבלה ולנזק מקרי.

– כבלי חשמל תת ימיים: מחברי חשמל מאפשרים למדינות לקנות כוח רוח או שמש זול יותר משכנותיהן עם מזג אוויר נוח יותר, הגברת אבטחת האספקה וניהול טוב יותר של הביקוש. אבל, הם יכולים להיהרס על ידי חבלה או תאונה.

– צינורות גז טבעי: אירופה תלויה בצינורות עבור רוב אספקת הגז הטבעי שלה. בשנת 2020 היא ייבאה כמעט 40% מהגז הטבעי שלה מרוסיה, ומאז היא נאלצה להסתמך על צינורות מנורבגיה ועל יבוא LNG. כפי שהראו הפיצוצים של נורד סטרים, צינורות אלו חשופים לחבלה.

– צינורות נפט: רוב צינורות הנפט בעולם ממוקמים באירופה ובאסיה ומתחילים ברוסיה. צינור נפט טיפוסי הוא בקוטר של כ-50 סנטימטרים ויכול לשאת מעל מיליון ליטר (או 6,300 חביות לשעה). לשם השוואה, חבית יכולה לשאת פחות מ-200 חביות בכל פעם. צינורות עשויים פלדה, ובמידת האפשר, קבורים באדמה. כמו צינורות גז טבעי, הם פגיעים לנזקים, רעידות אדמה וחבלה.

2. כבישים, מסילות ברזל ונהרות

חלק מסילות הרכבת והכבישים במקומות מרוחקים נושאים נתח גדול באופן לא פרופורציונלי של אספקה קריטית לכלכלה העולמית, ללא חלופות. שטח עצום בקונגו ובזמביה, למשל, הוא יצרנית הנחושת הגדולה ביותר באפריקה ומהווה שני שלישים מייצור הקובלט העולמי. אבל יש רק ארבעה כבישים, כולם גרועים ועמוסים, להובלת חומרי גלם אלה מהמכרות לנמלים בנמיביה, דרום אפריקה, מוזמביק וטנזניה. משהו דומה קורה עם סויה של ברזיל, שהיא יצואנית מספר 1 בעולם. בשנתיים האחרונות, בצורת פגעה בנהרות שהם נתיבי מים חיוניים, מה שמראה עד כמה פגיעים הובלה זו.

3. מיצרי ים

יחד עם כף התקווה הטובה, ישנם 8 "מיצרים" חשובים לתחבורה ימית. כפי שמסביר דויטשה בנק, אלו הם חמשת "המפתחות שפתחו את העולם" עבור האימפריה הבריטית, אם יבוטלו מיצרי דובר ויתווספו תעלת פנמה, מיצרי טורקיה, מיצרי באב אל מאדב ומצרי הורמוז. בנפט, לדוגמה, יותר מ-601 טון של אספקה מועברת דרך הים, כאשר מיצרי הורמוז הם הנקודה החשובה ביותר עבור השוק, שכן חמישית מהצריכה העולמית (ושליש מהגז הנוזלי הנוזלי) עוברת דרכו. בנקודה הצרה ביותר, מיצרי הורמוז רוחבים רק 33 קילומטרים.

מיצרים אלו חשופים לחסימות, התנגשויות או קרקעות של ספינות, פיראטים, התקפות טרור, מלחמות ותאונות כמו דליפת נפט.

4. מסלולי אוויר

תחבורה אווירית תלויה ברשת בלתי נראית של מסדרונות שעלולים להיפגע עקב מזג אוויר, מלחמות או אירועים חריגים, כמו למשל כאשר המרחב האווירי של ספרד נסגר בנובמבר האחרון כדי לאפשר לטיל סיני להיכנס לאטמוספירה של כדור הארץ. תקיפות של בקרי תנועה אווירית גרמו לבעיות תחבורה משמעותיות באירופה השנה, בעוד שחסימת התנועה האווירית הגדולה ביותר לאחר המלחמה התרחשה בשנת 2010, כאשר הר הגעש באיסלנד התפרץ.

5. לוויינים

העולם תלוי מאוד במערכת המיקום הגלובלית (GPS) של ארה"ב. מערכת זו משתמשת בכ-30 לווייני מיקום, ניווט ותזמון (PNT) המקיפים את כדור הארץ, השולחים אותות ליותר מ-4 מיליארד משתמשים ברחבי העולם. אך אותות אלה חלשים ונוטים להפרעות, וההערכה היא שאם ה-GPS "יבוטל", העלות תעלה על מיליארד 1.400.100 ליום, רק עבור ארה"ב.

(מקור: https://www.moneyreview.gr/business-and-finance/125480/deutsche-bank-ta-aorata-diktya-poy-kinoyn-tin-pagkosmia-oikonomia-oi-5-adynamoi-krikoi/)